נשימה הולוטרופית היא שיטה לריפוי שפותחה על ידי סטניסלב וקריסטינה גרוף. שיטה זו מציעה אלטרנטיבה רדיקלית לענפי הפסיכולוגיה והפסיכותרפיה הקונבנציונאליים בכך שאינה מסתפקת בטיפול מבוסס על ביוגרפיה אישית בלבד ובכוחו וסמכותו של המטפל.

נשימה הולטרופית מביאה בחשבון מלבד הרמה הביוגרפית, שני תחומים גדולים נוספים:

התחום הראשון מבוסס על ההשפעה שיש למפגש עם השלבים שקודמים ליציאת העובר אל אוויר העולם – טרום הלידה. אזור זה של הלא מודע מכיל את הזיכרונות, הרגשות והתחושות הגופניות של מה שנחווה ע"י העובר בארבעת השלבים של תהליך הלידה. התחום השני הוא החוויה הטרנספרסונליות: המפגש עם ארכיטיפים המתקיימים בלא מודע הקולקטיבי והנחווים בזמן המסע ההולוטרופי.

החידוש בשיטה הוא המעבר מגישות מילוליות לחווייתיות, לחקירה עצמית של האדם ולשינוי תפקידו המרכזי של המטפל על ידי ניצול אינטליגנציית ריפוי מולדת בנפשו של האדם עצמו – המרפא הפנימי. המטפל אינו סוכן פעיל בתהליך זה, אלא שותף למסע התומך באופן מושכל במתרחש.