דמיון פעיל הוא דיאלוג שאנו יוצרים עם חלקים שונים מאתנו החיים בלא מודע ללא ידיעתנו. במובן מסוים הוא דומה לחלום אבל בהבדל שבזמן התהליך אנו ערים ומודעים לחוויה. מה שמבחין בינו לבין עבודה עם חלומות.

בזמן העבודה עם הדמיון אנו מתקשרים עם דמויות אותן אנו מזמינים למפגש או עם דמויות העולות מיוזמתן מהלא מודע. יתכן שנהיה מופתעים לפגוש את הדמויות ולשמוע את קולן. קולות אלה מפתיעים אותנו מפני שלעיתים הם מבטאים נקודות ראות ודעות שונות מאוד מאלה שאנו מחזיקות בהן. יכול להיות שהדמויות אותן אנו פוגשים בזמן התהליך, אומרות ומספרות דברים שלא זכרנו את קיומם.

בזמן החלום האירועים מתרחשים במלואם ברמה הלא מודעת בעוד שבזמן העבודה עם דמיון פעיל האירועים מתרחשים ברמת הדמיון. הדמיון הוא צומת – הוא לא המודע וגם לא הלא מודע. הדמיון הוא בעצם נקודת חיבור בה שני החלקים נפגשים באופן שוויוני ויוצרים חוויה משותפת בשפה מובנת לשניהם.

הכניסה למצב של דמיון פעיל כמוה ככניסה למצב מודעת לא רגיל. במצב תודעתי זה נוכל לפגוש את עצמנו בגלגולי חיים שונים. בנוסף קיימת הזדמנות לפגוש ארכיטיפים בצורתם הייחודית לסיפור חיינו.

בשונה מדמיון מודרך בו המנחה או המטפל מובילים את התהליך, בשיטה זו אנו פונים למחוזות הדמיון האישי לשם יצירת דיאלוגים מגוונים השייכים לעולמנו הפנימי. בזמן הסשן ניתן לפגוש ולשוחח עם קולות פנימיים, עם דמויות היסטוריות, מיתולוגיות, דמויות מוכרות, מקומות, חפצים וסמלים בעלי משמעות התומכים במסע האינדיבידואציה.