השכחה היא מקור נוסף ממנו נוכל להקשיב ללא מודע. האם נוכל לשאול: מה אני שוכחת, מדוע אני שוכחת, למה דווקא את השם של האדם המוכר הזה שכחתי? מה שכחתי באותו רגע? מה השכחה הזו אומרת? האם אני יכולה להבין ממנה משהו? כיצד היא מתקשרת להתלבטות שנוכחת כרגע בחיי?

סינכרוניות (מונח יונגיאני) – ההפרדה בין העולם החיצוני, אותה המציאות כפי שהיא נחוות על ידנו, והעולם הפנימי לא באמת קיימת. אלה מציאויות מחוברות אחת לשנייה. אנו לרוב לא שמים לב למסרים המשמעותיים המגיעים אלינו מחיי היום יום כמו, מפגש אקראי עם אדם ברחוב, ספר שמגיע אלי, מייל מסוים ועוד.

אם נאפשר למסרים המגיעים מהערוצים השונים של הלא מודע לחדור את חומת ההפרדה שבנינו בין חוץ לפנים, יתכן שנוכל להשתמש בחוכמה זו הקיימת בתוכנו כדי לקבל תשובות רחבות יותר להתלבטויות שלנו.

נכון, ההקשבה ללא מודע אינה מגיעה בקלות, יש לאמן את היכולת הזו, איך עושים זאת? כל פעם שקורה משהו משמעותי בחיינו נבחן האם היה רמז מקדים למה שהתרחש. לאחר כמה זמן נתחיל לשמוע את הרמזים בצורה ברורה וצלולה יותר. אני ממליצה!