תהרגו אותו, תהרגו אותו

שהתחלתי לנשום, היו באולם כ-200 איש וזה הלחיץ אותי, היה לי קשה להתרכז והמוזיקה נשמעה מרוחקת ולא מחוברת אלי, לפני הסדנה שמתי לי כוונה ל"עבוד" על הצורך שלי בקבלת סיפוקים מהעולם החיצון, קיוויתי כי הנושא ייעלה ויאפשר לי להבין טוב יותר את התלונה התמידית שיש בי כלפי הסביבה על שהיא לא ממלאת את צרכיי.

בהתחלה לא עלה כלום, הרגשתי תסכול: "הנה עוד הפעם אני לא מקבל את מה שאני זקוק לו", מסביב שמעתי צעקות, בכי, צחוקים ואצלי כלום. רציתי לבקש מהתומך שישב לידי שייקרא לסטן או לאחד המורים שיעזור לי, אבל התביישתי, לא רציתי להפריע, חשבתי שיש להם עיסוקים יותר חשובים מלעזור לי.

פתאום עלתה תמונה אני כבן שמונה עוזר למבוגרים לכבות שריפה, יכולתי להרגיש את הרגשת הגאווה שהייתה בי אז. המראה התחלף, אני גלדיאטור בזירה ברומא, אני נלחם על חיי, ההמון מריע ושואג kill him kill him ומצביע עם הבוהן למטה, אני חש את תחושת האכזבה והכאב שיש לי מבני אנוש. יכולתי להבין "מבפנים" את הצורך התלותי שלי בדברי הערכה מהסביבה.

תמונה נוספת: אני גוסס, נגרר על רצפת הזירה, הנשמה שלי רוצה לעזוב את הגוף, אני נאחז בה, לא רוצה שתצא, לרגע לא ברור האם זה  הגוף שנאחז בנשמה או שהנשמה שרוצה להישאר בגוף. אני צופה בגופי נקרע על ידי הזאבים והאריות, מפתיע אותי שאיני חש כל כאב או צער על מותי. לבסוף מתרחקת הנשמה מהגוף לעולמות אחרים, כבר אין לה שייכות עם גוף הגלדיאטור שהיתי פעם. אני עושה תנועות עם הידיים, כמו יש לפני כדור גדול ואני מגלגל אותו, שאני ממשיך לבצע את התנועות אני מבין כי אלו תנועות שהנשמה עושה על מנת להכין עצמה, היא מטמיעה את כל מה שלמדה ועליה לזכור לגלגול הבא בתוך הגוף.

בתמונה הבאה, אני שוכב עם כל הנשים איתם הייתי אי פעם, בהתחלה זה מרגיש כמו לעשות אהבה עם האלוהים, אבל התמונה מתחלפת ,כל הנשים שהייתי איתן "דופקות" אותי, זו הרגשה רעה, אני חווה את ההרגשה של אישה כאשר היא "נדפקת", אני יכול להרגיש את החוויה הנשית בתוכי, מבפנים, זה איום, משפיל, איני יכול להבין איך הן מוכנות לספוג את זה, איני מבין איך הן ממשיכות לרצות אותנו הגברים.

אחר כך אני חותר בסירת משוטים, שאני מסתכל סביב אני רואה כי אני חותר לתוך מערבולת של אור, אני חותר בתוך מנהרה של אור  אך לא מצליח להתקדם, אני מסתכל אחורה ורואה כי חבילות בעטיפות ירוקות קשורות בחבלים לאחורי הסירה, על כל חבילה כתוב משהוא, פחד, גאווה, שליטה, יוהרה, יש מאחורי כ-8 חבילות, אני מבין  שאלו נושאים לא גמורים שאותם אני מביא  איתי לחיים הבאים.